מדוע ההתייחסות של התורה לעמלקים שונה מהתייחסותה לשאר העמים? למה לגבי שאר העמים מצווה לסלוח, כמו נאמר “לא תתעב אדומי כי אחיך הוא” , או “לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו” (דברים כג ח), ועל העמלקים נאמר “תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח” (דברים כה יט)?

על השאלות האלו נענה בשיעור בשיעור לפרשת בשלח.